מתן שמות של נפטרים לתינוקות

בהרבה תרבויות מקובל לקרוא לתינוקות על שם אדם שנפטר בשושלת המשפחה עבור המשפחה זהו בגדר הנצחה לנפטר ושימור זכרו דרך חיים חדשים של הנולדים בואו נבין את משמעות הענין לעומק ראשית יש להתיחס לגיל בו נפטר בעל השם וסיבת מותו ישנו הבדל עצום אם נפטר בשיבה טובה וחי חיים טובים שהשאירו זכרונות טובים לבני המשפחה או שמא מדובר חלילה במוות טרגי של אדם שמת טרם זמנו שנית יש להבין, שע"י התכוננות של ההורים בנפטר ולקיחת שמו שהוא השורש של הנשמה, בעצם חיברו את שני הישויות בגורל משותף. במקרים של נפטרים ממוות טרגי, אין הכוונה חלילה שהנולד יסיים חייו באותה צורה בה סיים הנפטר את חייו, אולם יצטרך כעת להשלים את התיקון של הנפטר שיצא מהחיים טרם זמנו.

יש הרואים במעשה הזה מעשה של זכות כדי להקל על הנפטר ולסייע לו להגיע למנוחתו (וכך להפוך אותו למנוח) ואכן כך הדבר רק במידה שהבחירות של הנולד יהיו בגדר תיקון לנפטר, או אז יזכה בהקלה משמעותית בתיקוניו האישיים ובמיוחד בהקלה בחשבונות לא פתורים בין נשמות.

אולם חיבורים בין נשמות של נפטרים עם אילו שחיים נעשים כל הזמן. הדרך המקובלת ביותר היא דרך חלומות דרכם מגיעים הנפטרים לביקור למען העברת מסר מסוים. אפרט על כך במאמר מיוחד לחלומות.

חזרה לעולל החדש שקיבל על עצמו את עול התיקון של בעל שמו הקודם (שימו לב למקור לשם עולל – בעל העול), כאן ברצוני להבהיר שאת שם האדם בוחרת נשמתו עוד בבטן אמו. ואם וכאשר היה זה הסכם בין נשמות בגדר חובת התיקונים, תקבל האם (במקרים מסוימים האב) תובנה בתדר גבוה שלא תוכל לסרב לו לגבי השם של צאצאה. מכאן שבחירת שם הנולד אינה בדיאבד הבחירה החופשית של הוריו.

במשך ימי הילדות יעבור חוויות אותם עבר המנוח בעצמו, הוריו שבחר טרם ההפריה יעצבו את אופיו במשך ימי ילדותו בצורה שתדחק אותו להחלטות המתאימות לאחר שיתחיל את חייו העצמאיים. התבנית הזו עוצבה בקפידה להצלחת התיקון שיבוא בעת הנכונה.

תפקידנו בריסטור הילינג לעקוב אחרי ההתפתחות של האדם ולכוון שההחלטות הנכונות יבוצעו בזמן המיוחל ובכך יפתרו את האדם החדש מעול התיקון ואז יוכל להתרכז בחייו. למרות שחל עלינו איסור להתערב בגורלות של אנשים אך בידינו טכניקות מסייעות אחרות שיבטיחו את הצלחת המבצע בין המעורבים בדבר.