עשרים ושתיים נתיבות החוכמה הם עקרונות רוחניים עמוקים שנמצאים במרכז לימוד הקבלה. המושג נוגע לשם האלוהים, חוכמת הבריאה, ואופן התפשטות העולם והידע העליון. כל אחד מהנתיבות הוא בעצם "שער" או "דרך" שמובילה את האדם להבנה רוחנית גבוהה יותר, תוך כדי חיבור לממד האלוהי.

כל אחת מעשרים ושתיים הנתיבות מקשרת לאחת מהאותיות העבריות, וכל אות נחשבת כערוץ של כוח אלוהי. המערכת הרוחנית הזו מעמיקה את ההבנה של איך הבריאה נוצרה ומהם התהליכים הרוחניים שהאדם עובר על מנת להגיע לידיעת החכמה האלוהית.

עשרים ושתיים נתיבות החוכמה מייצגות את המסלול שאליו צריך לנוע האדם כדי להגיע להארה רוחנית ולהבנה של היקום, תוך כדי עבודה פנימית על תיקון הנפש וההכרה בתהליך הגילוי האלוהי, להתחבר אל אור אלוהים ולגלות את סודות הבריאה והחיים. בעבודת התודעה וההתבוננות, כל נתיב הופך לחוויה אישית של חיבור גבוה יותר לחכמה האלוהית.